אוסף מאמריו של הרב מנחם פרומן מציב אותו כאיש רוח בעל אמירה ייחודית בשאלות שעל סדר היום הציבורי. הנוכחות של הרב פרומן בבמות כתיבה שונות מעידה על הרוחב החברתי וההגותי של מחשבתו, ועל הרלבנטיות שלה באתרים שונים של הישראליות. הספר מכנס הנידחים לבמה אחת - משאלות על זהותה היהודית של החברה בישראל, דרך שאלות על הציבור הדתי וההתנחלויות ועד נסיון לתהליך שלום בינדתי - אמירות שחלקן הקדימו את זמנן וחלקן עדיין מקדימות אותו.
ספרות השו"ת היא כמעיין חתום בפני הקורא הלא-מקצועי. סדרת רשו"ת מביאה תשובות מגדולי הפוסקים בתקופה המודרנית אל הקורא הישראלי בן זמננו, כשהן מבוארות ומוערות. תשובותיו של הרב הרצוג על זכויות המיעוטים במדינת ישראל, שאך קמה היא מקרה מבחן מרתק לעימות בין המורשת התרבותית שנוצרה במצב של גלות, לבין צרכיה וערכיה של המדינה הצעירה. הרב ד"ר איתמר ורהפטיג באר את התשובה והקדים מבוא על דמותו של הרב הרצוג, ועל דרכו בהלכה.
העיסוק בפסיכולוגיה של החסידות צובר תאוצה בשנים האחרונות. כהנא, הולך בעקבות מורו מרדכי רוטנברג, אל הפסיכולוגיה החסידית – אך חוזר משם עם תורה שיטתית ועקבית. כהנא מנתח את יסודות הכשל של הפסיכואנליזה בפילוסופיה הפוסט-מודרנית, ומעמיד כאלטרנטיבה את השיטה הפסיכולוגית-חסידית, מבחינה תיאורטית וטיפולית כאחת. באמצעות הבהרת יסודות החסידות הוא מראה את הפתרון שיש בה למשבר הפילוסופי אליו נקלעה הפסיכולוגיה, ומדגים את שיטות הטיפול הגלומות בה הן בניתוח תיאורטי והן בעזרת תיאורי-מקרה מן הקליניקה שלו. מעבר לחדר הטיפולים, מאפשר הספר לקורא לעבוד בעצמו על אישיותו ברוח החסידות.
הפיוט הוא תופעה תרבותית חוצה-גבולות, יש בה שיאים של מיסטיקה ושמחה עממית, שיבוצים מקראיים דקים ומוסיקה סוחפת, שליוו את עם ישראל במשך דורות. הספר מציע אוסף של פיוטי חתונה ממסורות ישראל השונות, בצירוף דיסקים שבהם ביצועים מסורתיים וחדשים ללחני הפיוטים. הספר מביא את סיפורם המלא של הפיוטים, מצרף להם ביאור מאת שרה פרידלנד בן-ארזה, ומוסיף עליהם מבואות הפורשים מבטים שונים אל החוויה התרבותית הכוללת של פיוטי החתונה. הפקה משותפת לבית ראובן מס ולאתר הזמנה לפיוט.
ספרה של שרה שניידר מביא לפני הקורא מבחר טקסטים שאינם דנים רק במקומה של האשה, אלא במערכת היחסים המביאה את האשה ואת הגבר להשלים זה את זה, כיסודות משלימים של האלוהות העולם והאדם. הטקסטים הקבליים נפרשים לפני הקורא תוך שהם מבוארים (ומתורגמים מארמית במקרה הצורך) בשפה המאפשרת לישראלי המשכיל גישה אליהם.
מחברות ההגות של אודיה צוריאלי הן עדות לפוטנציאל היצירתי של עולם הישיבות, ליכולת שלו להוציא מתוכו הגות מקורים ורלבנטית. צוריאלי - הלומד ומלמד מזה שנים בישיבת עתניאל, בישיבת שיח, בישיבת תקוע וישיבת פתח-תקוה - יורד לפרדסי הקבלה, והמדרש ומעלה משם את היכולת לעבור בין עולמות ולשזור את הטוב מהפמיניזם ומהפסיכואנליזה, מהעידן החדש ומהפוסט-מודרניות, תוך שהגמישות המחשבתית שלו מאפשרת לו לעבור בכל העולמות הללו ולהישאר נטוע עמוק בעולם הישיבה והאמונה.
פייר גולדמן, בן לניצולי שואה, היה פעיל שמאל קיצוני שהיה מעורב בין השאר באירועי מאי 68' בפאריס ובלוחמת גרילה בוונצואלה. הוא הועמד לדין על רצח שבוצע במהלך שוד. את זכרונות עמומים כתב בהיותו בכלא. פירסומו של הספר עורר סערה ציבורית, והוא הפך לספר פולחן. בעקבות פירסומו של הספר נערך משפט חוזר שבו זוכה גולדמן מהשוד, אך שלוש שנים לאחר מכן נרצח בנסיבות מיסתוריות. מנקודת מבטו הייחודית מתאר גולדמן את האליטה האינטלקטואלית הצרפתית, גיבורי מאי 68' זוכים כאן למבט חדש וביקורתי.
מלחמת לבנון השניה היתה ונותרה פצע פתוח ותמרור אזהרה. פצע זה פעור במיוחד בגופם של ההורים השכולים, כמה מהם החליטו לגבש אלטרנטיבה לדו"ח וועדת החקירה שמינתה הממשלה. איך נפלו גיבורים, בנינו מביא את תחקירי הקרבות שערכו הורי החללים, וחושף בכך נקודת מבט אחרת על המלחמה, נקודת המבט של החייל הפשוט. מלחמה זו מעמידה בפנינו תמונה קשה, של הנהגה שעיניה נתונות לוועדת החקירה שתקום לאחר המלחמה, ולתמונת הסיום של המלחמה בעיתונים.
הספר היודופוביה החדשה מאת פייר אנדרה טאגייף מתורגם בימים אלו בידי לוראן כהן, ועתיד לראות אור בסדרת גלויות. הרעיון של כתיבת הספר צמח מתוך הנסיון להתחקות אחר שורשיהן האידיאולוגיים של ההתפרצויות האלימות כנגד יהודים בצרפת. הוא מוצא שלא מדובר באידאולוגיה אחת אלא בחיבור שלא כדרך הטבע של טריקולור חדש חום-אדום-ירוק: החום של הניאו פאשיסטים, עם האדום המרקסיסטי והאנטי-גלובלי, והירוק המוסלמי. טאגייף נמנע מהשימוש בביטוי הישן 'אנטישמיות'.זו איננה שנאת היהודים הזכורה מהימים שעד מלחמת העולם השניה, אדרבא, זו שנאה הניזונית מהתנגדות לרוע של אותה מלחמה. בדרך לאחוות העמים הנכספת נוצרת המשוואה יהודי = ישראלי = ציוני = לאומני = נאצי, המאפשרת לראות בכל יהודי שריד של הרוע הנאצי, ובציונות את הדגם המושלם לגזענות.
מהי משמעותו של הגורל? במהלך ההיסטוריה, החל מן הפילוסופיה היוונית ועד לרציונליזם המודרני, חל תהליך מתמשך של חילון מושגי הגורל והאקראיות, והצגתם כמציאות עיוורת וחסרת פשר. מדע המתמטיקה אף פיתח ענף שלם העוסק בהסתברות, שתכליתו לנתח את ההתרחשויות האקראיות תוך התעלמות מהמשמעות האפשרית שלהן. אולם בעולם אחר, עולמם של חז"ל, ממלאים הגורל והאקראיות תפקיד ערכי רב-משמעות. ספרו של פרופ' עלי מרצבך, מן המחלקה למתמטיקה באוניברסיטת בר-אילן, חושף מצבור מפתיע של מקורות יהודיים הרואים את ההגרלה כדרך הטובה להכריע בעניינים ערכיים, ומצביע על ערכן הדתי של הגורלות. הספר מציע לשחזר את חויית המשמעות הגלומה בגורל כאופציה תרבותית ודתית מלהיבה.
