"עשרים וארבע שעות ביום אני אשה" אומרת המדינאית והעיתונאית גאולה כהן. במשך עשרות שנים היא לא נחה לרגע ולא ויתרה על עבודתה העיתונאית ועל פעילותה הפוליטית – בגלוי, במחתרת ובמאסר – למען תחיית עם ישראל.שנים רבות היתה חברה בכנסת ישראל. יומנה האישי והפוליטי הוא אוצר של תעודות היסטוריות, שכל אחת מהן היא סקופ בפני עצמה, אך גם מסמך מרגש של מי שהעמידה דגם של פוליטיוÌת נשית, מסורה ונלהבת. בקרוב בהוצאת ראובן מס.
בספרות הרבנית בדור שלאחר השואה, אוצרים בתוכם המבואות עולם שלם של היסטוריה וזיכרון, ויכולים ללמד רבות על התודעה ההיסטורית ועל זיכרון השואה בעולם התורה. ספר זה הינו פרי ביכורים של מחקר מאגר המבואות לספרות הרבנית. הוא כולל מאמרים הדנים במבואות מהיבטים שונים: ספרותיים, הגותיים והיסטוריים, ולצד זאת מבחר של מבואות המשקפים את מגוון הכתיבה בתחום זה, לאחר ההדרה מדעית.
"מנהיגיה של אגודת ישראל לא ההינו להביע ייאוש ולאבד את התקווה להציל יהודים מגיא ההריגה. בכל שנות המלחמה הם דרשו להציב את נושא ההצלה בראש סולם העדיפויות של העם היהודי ופעלו בדרכים מגוונות ובלתי שגרתיות לעזרת יהודי אירופה ולהצלתם. עיקר מאמציהם הופנו להצלת האליטה הרוחנית של התנועה – רבנים, ראשי ישיבות ותלמידיהן. במקביל יצרו המנהיגים אפיקים לביטוי המצוקה הנפשית של חברי התנועה וחיפשו אחר דרכים לתמוך בהם, נוכח אבדן עולם הישיבות שבפולין והשאלות התיאולוגיות שהשואה הציבה בפניהם..."
האם רב יכול להסתפק בלימודים בישיבה? הספר החדש של הרב פרופ' דניאל שפרבר מראה שלא. בשלל דוגמאות מאלפות מספרות הפסיקה מדגים הספר את חשיבותו של שימוש מושכל בידע מדעי. אין הכוונה רק לידע טכני וטכנולוגי שנחיצותו ברור, אלא לידע ביבליוגרפי, היסטורי ולשוני. מעבר לידע המדעי מראה הספר את הצורך לעצב גישה רבנית לרגישות למצוקתם של הבריות ולכבודם, כדי לקדם חיים של צדק וחסד בעולם.
"אתיקה טובה לעסקים" פורש את הבעיות וההתמודדויות האתיות העיקריות במגזרים העסקיים בארץ ובעולם. מטרת הספר להקנות כלים אתיים למנהלים ואנשי עסקים מתוך אמונה שטיפוח אחריות והתנהגות מוסרית תסייע להם להשיג את יעדיהם ולקדם את החברה/ארגון לצמיחה וייעול מירביים. בין היתר הספר סוקר את השערוריות הפיננסיות הגדולות בארה"ב, את השלכותיהן על הכלכלה העולמית והישראלית, ומנתח את הסיבות למעידות. הספר מציע דרכים להתמודדות עם בעיות אתיות שמנהלים עומדים בפניהן יום יום, מצביע על דרכים למנוע משברים וכשלים ניהוליים ואתיים עתידיים, ומציע פתרונות מעשיים לסכסוכים וקונפליקטים.
כיצד מתייחסת ההלכה למצבים המשתנים בעולם המודרני? כיצד פועלים היסודות המטא-הלכתיים - כבוד הציבור, כבוד הבריות, ועשית הישר והטוב? מה יחסם אלו כנגד אלו? השאלה העיקרית היא כיצד הם באים לידי ביטוי במישור ההלכתי. לפלורליסט קל מאוד להתפתות לעמדה הרומנטית, לפיה "תחושת הצדק" דוחה תמיד את שורת הדין. ברם, אם יסודות ההלכה נוטים לכיוון המחמיר, כיצד יפעיל הפוסק את העקרונות המטא-הלכתיים? ספר חדש של דניאל שפרבר שעתיד לצאת בהוצאת ראובן מס בוחן את השאלות הללו תוך שימוש במקרה המבחן של קריאת נשים בתורה
"לא כשאר כל הלשונות לשון עברי ולא כשירה הלועזית השירה העברית. אילו מצאנו בשיר לועז צירוף של שלוש ארבע תיבות שהן ידועות לנו ממקום אחר, מה היינו אומרים, יוצא הוא בכלים שאולים, ואילו בעברית, כל המרבה בצירופים ידועים הרי זה משובח. לפי שאין העברית לשון מדוברת וכל קנייניה משוקעים בספרים, בהכרח מי שנוטל דבר מלשון הספר ונותנו בספרו נותן לו חיים חדשים שמולידים והולכים בצלמם ובדמותם..." (שירה / ש"י עגנון, 255)
ספרה של דליה חשן 'עגנון: סיפור (אינה) סוגיא בגמרא' הוא הצעה לתמונה חדשה על מחקר יצירתו של ש"י עגנון מתוך תפיסתו כהמשך ליצירה היהודית הקדומה. חשן מבקרת את התקבלות יצירת עגנון שהתלבטה בין תפיסתו כחדשן וביקורתי, לבין תפיסתו כמספר עממי מסורתני ופשטני. הספר בא להראות אין חדשנותו שביקורתית של הסופר יוצאת דוקא מתוך עמדתו המסורתנית.
לאחר שכתבה עבודת דוקטור העוסקת בספרות חז"ל ועבודת דוקטור נוספת העוסקת ביצירת עגנון דוחה חשן את הדיכוטומיה בין חדשנות וביקורתיות לבין מסורתיות ואמונה. מתוך מחקריה מעלה חשן תמונת עולם המעמידה את הסוגיה התלמודית כסוג ייחודי של טקסט המאפשר לאמונה מסורתית עצמה להיות חדשנית ונועזת. לטענתה של חשן מתייצבת כתיבתו של עגנון עם השנים סביב הדגם של הסוגיה התלמודית כדגם המאפיין טקסט המקשר בין האנושי לאלוהי.
אלכסנדר נולד בניו יורק. לאחר לימודיו בקולג' קורנל עלה אלכס לישראל. בשנת 1987, בזמן שירותו הצבאי בצה"ל, נהרג אלכס במהלך קרב עם מחבלים בדרום לבנון. "... בספר זה נשמע קולו של אלכס דרך מכתביו, יומניו והרישומים שצייר. ספר זה איננו סיפור של חיים שנקטעו באיבם. זהו קולה המלא שמחה של נפש מתבגרת וחוקרת."
ספרו של מרדכי רוטנברג 'ממקדש למדרש', זוכה כאן לתרגום אנגלי. שיטתו הייחודית של רוטנברג בפסיכולוגיה יהודית מהווה בסיס לניתוח מבריק של היסודות הפסיכולוגיים-חברתיים של חברה דתית מודרנית. כיצד נוצר הפרט הפונדמנטליסטי, "האדם הרובוטי" הפועל בשם אמת אחת ויחידה? רוטנברג מזהה בספרו מנגנונים פסיכולוגיים שיוצרת החברה - דרך דפוסי תפילה, טקסי מדיטציה, ואף באמצעות מנטרות של תקינות פוליטית. את קווי האיזון הראויים בין הרובוטיות-המקדשית לבין המדרשיות-היצירתית הוא מתווה באמצעות עיון במסורות המנוגדות בעולם התפילה היהודי. דרך המושג "שבעים פנים לתפילה" מציע הספר מודל חינוכי מאוזן ועמוק. תרגום: אברהם לידר
הספר מפגיש את הקורא עם שאלות היסוד של התפילה ומהותה: מהי משמעותה של תפילת האדם מול האל היודע כל והמטיב לכל? את מי ואת מה משרת מעשה התפילה של האדם? מהי משמעותה הממשית של "כוונת הלב" הנדרשת מהמתפלל? האומנם עדיפה התפילה הסדירה בציבור על פני תפילת היחיד? האם מוטב להתפלל תפילת קבע או שיש להעדיף את התפילה הספונטאנית של האדם היחיד בלשון, במקום ובזמן המתאימים לו.
