פרופ' מרדכי רוטנברג, הוגה מרכזי בתחומי הפסיכולוגיה היהודית. נולד ב-1932, עלה לארץ בגיל צעיר, והשתתף במלחמת העצמאות. לאחר תקופה שבה עסק בעבודה סוציאלית, החל ללמוד סוציולוגיה וחינוך, והשלים באוניברסיטת ניו יורק תואר שני בקרימינולוגיה ובעבודה סוציאלית. לאחר תקופה בה שימש כמפקח במוסדות סגורים לנוער עבריין, חזר לארה"ב ללימודי רווחה חברתית ופסיכולוגיה חברתית, וחזר לאוניברסיטה העברית כמרצה מן המניין בתחומי התמחותו. בשנים האחרונות פיתח רוטנברג מודל תיאורטי ייחודי, אותו הוא מכנה "מודל דיאלוגי". המודל מבוסס על פרשנותו הייחודית למושגים יהודיים וחסידיים. בדרך זו התווה את רעיון ה"פסיכולוגיה יהודית-דיאלוגית", תורה פסיכולוגית חדשה המבוססת על רעיונות יהודיים ארוכי שנים. מעבר לכך, למודל המחקרי שיצר נודעו השלכות לתחומים רבים של מדעי החברה - פסיכיאטריה, פסיכולוגיה, סוציולוגיה, עבודה סוציאלית ועוד. בהתמודדות כנה הוא בוחן את היחס לאחר ואף לסוטה, ומבקש ללמוד דווקא מתוך יחס זה על החברה כולה. בספריו ובמחקריו נותן רוטנברג תשובות לשאלות קיומיות עמוקות על טיבם של האדם והחברה והיחסים ביניהם. לראשונה מזה דורות ניתן לשאלות אלו מענה מפרספקטיבה יהודית, הנושם את הסביבה הפלורליסטית הכללית ומזין אותה. היו שהשוו את עבודותיו לאלו של מרטין בובר, ושל הפילוסוף היהודי העתיק פילון האלכסנדרוני.
מספריו:
קיום בסוד הצמצום – מודל התנהגותי לפי החסידות הקבלית, הוצאת מוסד ביאליק, 1990, זכה בפרס ירושלים. הספר עובר שכתוב מחדש ומותאם לקהל הרחב.
נצרות ופסיכיאטריה – התיאולוגיה שמאחורי הפסיכולוגיה, סדרת "אוניברסיטה משודרת", 1994.
שבעים פנים לחיים – רה-ביוגרפיה מדרשית כפסיכותרפיה אישית, הוצאת מוסד ביאליק, 1994.
פרד"ס הנפש – הגשר הפסיכו-תרפויטי בין הרציונלי למיסטי, הוצאת אקדמון, 1995.
פסיכולוגיה יהודית וחסידות, סדרת "אוניברסיטה משודרת" 1997.
היצר – הפסיכולוגיה הקבלית של מיניות ויצירתיות, הוצאת שוקן, 1999.
ממקדש למדרש – פונד-מנטליזם פסיכולוגי והיהדות, הוצאת שוקן, 2001.
שכול והאגדה החיה: לא המעשה עיקר אלא המעשייה, הוצאת משכל, 2005.
כיצד מצליחה הדת לחנך צעירים קנאים לאהבת המוות, בניגוד גמור לדחף החיים הקיים בכל אדם? תשובה אפשר למצוא דווקא בתיאוריה לגמרי לא דתית: הפסיכולוגיה הביהביוריסטית
גן העדן, מעבר לקווי הסוף וההתחלה של החיים, משמש כמעין תמונת ראי לחיים. בני הדתות השונות מדמיינים את חייהם לאור תמונת התשליל הזו: חיים של מיניות בלתי מוגבלת, חיים ללא מוות וללא זיקנה. איך יוצרים דימויי העולם הבא את החיים בעולם הזה בדתות השונות? בשנים האחרונות בהן הפכה האמונה בגן העדן לכלי נשק המוביל בני אדם להתאבדות רצחנית, כבר לא ניתן להתעלם מן השאלה בדבר תפקידם של החיים שלאחר המוות בעיצוב החיים שלפניהם.
"איך ניתן להסביר את קיומה של פנטזיה מינית מופלגת כל כך - שבעים בתולות - ואת יעילותה בהנעת אנשים אל מותם, בחברה הדוחקת את המיניות לקרן זווית צרה כל כך?..."
כדי להתמודד עם השאלה הזו מגייס רוטנברג את מומחיותו של הפסיכולוג המנסה להבין את הפנטזיה האנושית עם זו של חוקר התרבות.
