והים שהוא לפי ספר הזוהר כל העל-מודע של הנפש מתרוקן, ולפתע מוטחת בי הקרקעית. ולפתע הדגים מתים, הגלים נאלמים, החלומות נשדפים והערגונות מתגרמים. ושל נעלך מעל רגלך כי הקרקעית עליה אתה עומד לב בוער היא. והלב הבוער הוא אבן השתייה, אבן השקיקה, אבן הלב, אבן הגעגוע אל המעין הרוחש במסתרים - והנה שוב מרחק. והנה שוב כמעט ונגענו דמים בדמים - לב בלב, ונותרנו אך עם געגוע. | | |